החל מגיל 40 ועד גיל 50 ישנה החלשות של המחזור החודשי ולרוב החל מגיל 50 מתחילת תקופת גיל המעבר, הבא לידי ביטוי בתסמינים שונים כגון גלי חום, יובש בנרתיק, תנודות במצביה רוח ועוד. טיפול הורמונלי מונע תסמינים אלו ואחרים של גיל המעבר. הוא גם מגן על העצמות ועל הלב, אך חשוב להתחיל אותו בזמן: פחות מ – 10 שנים לאחר תום הווסת ולפני גיל 60.
מהי תסמונת גיל המעבר?
עייפות, התקפי בכי, ירידה באנרגיה, דכאון, עצבנות, חוסר שקט, הפרעה בשינה, דפיקות לב מואצות, יובש בנרתיק, ירידה בחשק המיני, גלי חום והזעת יתר. כל אלה הם חלק מתופעות גיל המעבר. חלק מהנשים ירגישו שינוי במצבי רוח, יש שירגישו דפיקות לב מואצות, אבל תקופה זו לא פוסחת על אף אישה. הסיבה לתסמינים אלו היא ירידה בייצור האסטרוגן.
הסיבה לכך היא שהאסטרוגן פועל על מערכות רבות בגוף הנשים, הלב, המוח,, העצמות כלי הדם ועוד. ומחסור באסטרוגן משבש את תפקודן של המערכות האלה הבאות לידי ביטוי בתסמינים השונים.
טיפול הורמונלי לגיל המעבר
טיפול הורמונלי הוא מתן הורומניים המחליפים את ההורמונים הטבעיים שמייצר הגוף. המסייע להתמודד עם הסימפטומים של גיל המעבר. לקיחת הורמונים חלופיים יעילה גם בשמירה על העצמות ומניעת אוסטאופורוזיס, שמירה כלי הדם והלב. אם הם ניתנים קרוב להפסקת המחזור.
הטיפול ההורמונלי החלופי ינתן לכל אישה באופן אינדיווידואלי, בהתאם לגורמי הסיכון והתסמינים ממנה היא סובלת. הטיפול יכול לכלול כדורים או מדבקות לעור.
טיפול הורמונלי כולל שילוב של אסטרוגן עם פרוגרסטרון לנשים עם רחם. נשים לאחר כריתת רחם אינן זקוקות לפרוגרסטרון. הפרוגרסטרון ניתן למניעת סיכון לסרטן רירית הרחם ולהקטנת תועפות לוואי כמו רגישות בשדיים ודמם בנרתיק.
כל אישה חייבת לדעת מה השיקולים בלקיחת או אי לקיחת הורומוניים. על הרופא לבחון פרמטרים שונים כגון זמן הפסקת המחזור, תלונות של תסמיני גיל המעברף, היסטוריה רפואית משפחתית ועודץ בהתאם לזאת יקבע את הצירו,ף המייטבי בין ההורמונים השונים לכל אישה.
מתי כדאי להתחיל לתת טיפול הורמונלי חלופי?
ככלל, לא מומלץ להתחיל בטיפול הורמונלי לאחר גיל 60 או בחלוף 10 שנים מתחילת המנופאוזה (הפסקת הווסת). האסטרוגן יכול לסייע במניעת טרשת רק אם הוא ניתן בשעה שכלי הדם עוד בריאים, והקולטנים של האסטרוגן בדפנות של כלי הדם פעילים ולא נפגעו מהטרשת.
טיפול הורמונאלי שניתן לנשים שרק נכנסו לגיל המעבר, לרוב יתרונות הטיפול עולים על הסיכונים הטמונים בו.
למי מתאים טיפול הורמונלי חלופי?
טיפול הורמונלי חלופי אינו מתאים לנשים הסובלות מקרישיות־יתר בדם, מדמם נרתיקי שהסיבה שלו לא נבדקה, ממחלות רקע לא מאוזנות כמו לחץ דם גבוה וסוכרת, ואלו הסובלות מסרטן שד או בעברן היה להן סרטן שד.
תופעות לוואי
תופעות הלוואי העיקריות של הטיפול ההורמונלי אלו הם הפרשות דמיות ורגישות בשדיים, לרוב תופעות לוואי אלו חולפות. וגם בתופעות האלה ניתן לטפל באמצעות תחליף הורמונלי. במקרים נדירים ייתכנו גם מיגרנות, צבירת נוזלים ואירועים טרומבואמבוליים.
כל מי שמקבלת טיפול הורמונלי חלופי צריכות להיבדק באופן שגרתי אצל רופא נשים. כמו כן עליהן לעבור בדיקות שדיים שגרתיות אצל כירורג ולעשות באופן שגרתי בדיקות ממוגרפיה.
האם יש חלופות טבעיות לנטילת הורמונים?
ישנם גם פתרונות אלטרנטיביים כמו דיקור וצמחי מרפא , אבל אלה מונעים בעיקר את גלי החום, ואין להם השפעות מיטיבות על שאר האיברים כמו העצמות, הלב וכלי הדם.
האם נטילת הורמונים ממושכת מעבר לגיל 60 היא מסוכנת?
אם נטילת ההורמונים החלה בתקופה שהיא הנכונה קרי ,פחות מ – 10 שנים לאחר הפסקת הווסת ולפני גיל 60, ניתן לקחת מעבר לגיל 60 ולעיתים הרופא ימליץ למטופלת להמשיך לקחת אותם גם מעבר לגיל 65. ישנם מקרים שהמטופלות מבקשות להפסיק את הטיפול, הדבר אפשרי אבל אצל חלקן יתכן שיסבלו מתסמינים של גיל המעבר. למעשה אין התוויה מתי יש להפסיק את הטיפול.
סיכום
הטיפול ההורמונלי החלופי בגיל המעבר ניתן כדי לשפר את איכות החיים של הנשים ואת הבריאות שלהן, והוא מתאים לרוב הנשים. הטיפול מומלץ פחות מ – 10 שנים לאחר הפסקת הווסת ולפני גיל 60. בכל מקרה הטיפול הינו אישי ובהתאם לגורמי הסיכון.
